# רוב ה״לא״ שקיבלתי מעולם לא נאמרו. פשוט לא חזרתי. עברתי על הצעות מחיר משנה שעברה. מתוך אלה שלא נסגרו, ליותר מחצי לא חזרתי אפילו פעם אחת. **בקצרה:** הצעת מחיר שלא נענתה כמעט אף פעם אינה סירוב — היא הודעה שנקראה ביום עמוס ונדחתה. מעקב שעובד אינו תזכורת לשלוח עוד הודעה אלא תאריך שנקבע ברגע ששולחים: מתי לחזור, ומה בדיוק להגיד. בלי התאריך הזה החזרה תלויה בכך שמשהו יזכיר, ושום דבר לא מזכיר. ## למה לא חוזרים לא מעצלנות. משתי סיבות אמיתיות. הראשונה: אין מקום שאומר למי לחזור. ההצעות יושבות במייל היוצא, ומייל יוצא זה לא רשימה. השנייה, והיא החזקה יותר: חזרה מרגישה כמו הצקה. אבל זה תלוי לגמרי במה שנאמר. ״רק מוודא שקיבלת״ אכן מרגיש כמו הצקה. ״התפנה לי מקום בשבוע הבא, רלוונטי?״ זו ידיעה. ## התאריך נקבע כששולחים, לא אחר כך זו הנקודה היחידה שבאמת משנה. ברגע ששולחים הצעה, לקבוע מיד מתי לחזור אליה. לא ״בעוד שבוע״ בראש. תאריך רשום, עם שם הלקוח לידו. אם הלקוח עונה קודם — נהדר, מוחקים. אם לא, יש מי שמזכיר. ## מה להגיד כשחוזרים לא לשאול אם קראו. זה מבקש מהצד השני להתנצל. כן להביא משהו חדש: מועד שהתפנה, פריט נוסף שרלוונטי, או עדכון קצר במחיר אם באמת השתנה. ואם אחרי שתי חזרות אין תשובה — לסגור את זה ברשימה. ״לא עכשיו״ זו תשובה לגיטימית, וההצעה הפתוחה לנצח היא רק רעש ברשימה. - [כרטסת חייבים](https://tododo.pro/debts) — מי חייב, כמה, וממתי - [להתחיל](https://tododo.pro/start) — חינם, בלי כרטיס אשראי