יש עבודה. אין כסף. איך זה יכול להיות.

ההבדל, בדוגמה אחת

ינואר: סגרת עבודות ב-40,000 ₪. הוצאות 25,000 ₪. הרווחת 15,000.

בפועל נכנסו לחשבון 12,000 ₪, כי רוב הלקוחות משלמים שוטף+30 וחלקם באיחור. ההוצאות של 25,000 יצאו במלואן, בזמן.

החודש הזה היה רווחי ב-15,000 ותזרימית שלילי ב-13,000. שני הדברים נכונים בו זמנית.

עסקים לא נסגרים כי הם לא רווחיים. הם נסגרים כי נגמר להם המזומן בדרך לרווח.

תחזית של שלושה חודשים, על דף אחד

לא צריך תוכנה. צריך ארבע שורות לכל חודש קדימה.

• יתרת פתיחה — כמה יש בחשבון היום.
• כסף שנכנס — חובות פתוחים לפי התאריך שהם באמת ישולמו, לא התאריך שהיינו רוצים.
• כסף שיוצא — קבועות, מסים, ספקים, משכורות.
• יתרת סגירה — הראשונה פחות השלישית ועוד השנייה.

אם יתרת הסגירה של אחד מהחודשים שלילית, יש עכשיו זמן לעשות משהו. זה כל הערך של התרגיל.

שלושה מנופים שמזיזים מהר

לקצר את זמן הגבייה. לקוח שמשלם ב-14 יום במקום ב-45 שווה יותר מלקוח שמשלם 10% יותר. שווה להציע הנחה קטנה על תשלום מיידי ולראות מי קופץ.

מקדמות. שליש בהתחלה משנה את התמונה לגמרי בפרויקטים ארוכים.

לפרוס הוצאות גדולות. ציוד ב-12 תשלומים במקום בבת אחת עולה קצת יותר וקונה שקט.

המספר שכדאי לדעת בעל־פה

כמה חודשים העסק שורד בלי שום הכנסה חדשה.

מחלקים את היתרה בחשבון בהוצאות החודשיות הקבועות. פחות משלושה — זה מצב שדורש תשומת לב. שלושה עד שישה זה סביר לעסק קטן.

המספר הזה משנה החלטות. הוא ההבדל בין להגיד "לא" ללקוח בעייתי לבין להסכים לכל דבר.

שאלות ותשובות

להמשיך מכאן