חשבונית ללקוח בשתי לחיצות.

למה זה בדרך כלל לוקח חמש דקות

לפתוח את תוכנת החשבוניות. לחפש את הלקוח. להקליד את הסכום מהמקום שבו הוא רשום. לכתוב תיאור. לחפש את המייל שלו במיילים ישנים. לבחור אמצעי תשלום. לשלוח.

שבעה שלבים, ובכל אחד מהם מספר שמועתק ממסך למסך. שם נולדות הטעויות היקרות.

ומה קורה כשהחשבונית יוצאת מהכרטסת

שילם בשתי דרכים? זה שדה, לא בעיה

לקוחה שילמה חוב של 1,500 ₪ ב-1,200 ₪ מזומן ו-300 ₪ בביט.

לוחצים "＋ שולם בשתי דרכים", בוחרים את השיטה השנייה ומקלידים את הסכום שלה. הסכום הראשון מאזן את עצמו, כך שאי אפשר לצאת עם מסמך שהתשלומים בו לא מסתכמים לסכום שלו.

זו לא קפדנות מיותרת. מסמך שהתשלומים בו אינם שווים לסכומו הוא מסמך שגוי אצל רשות המסים, ושארית של אגורה מספיקה כדי לייצר אותו.

חשבונית אחת לארבע עבודות

לקוח ששילם על ארבע עבודות רוצה מסמך אחד, לא ארבעה.

כשיש כמה שורות פתוחות אצל אותו לקוח, החשבונית מפרטת את כולן ומקבלת מספר אחד. שורות שכבר חויבו בעבר לא נכנסות שוב — להוציא פעמיים על אותה עבודה גרוע מלא להוציא בכלל.

שאלות ותשובות

להמשיך מכאן